"תלמיד הזהב"

"תלמיד הזהב"

היו היה לפני שנים רבות בארץ רחוקה רחוקה ישיבה… ישיבה קטנה וצנועה האנשים היו מאושרים אך לא תמיד. לפעמים הייתה הרגשה שאולי אפשר קצת יותר- אולי בחבר'ה, אולי בצוות, ואולי במקום עצמו. באחד הערבים לאחר הסדר ערב התקבלה החלטה שהשנה את המיונים יבצעו כולם יחדו.
לישיבה הגיעו מאות אנשים שרצו לספוג מאוירת המשפחה השופעת, אך אנשי הישיבה ידעו שרק הטובים ביותר יתקבלו, וכך היה.
לאחר המיונים התקבלו לישיבה 36 תלמידים מעולים אחד אחד. ולשנה הבאה נשאר רק מקום אחד פנוי.
בערב גשום וסגריר הגיע ילד לחצר הישיבה בכדי לנסות את מזלו ולהתקבל, לאחר שסירבו לו ב13 מקומות שונים.
בניסיון נואש הוא פנה לכל אחד בישיבה שיעזור לו עד שלא הייתה לו ברירה והוא נאלץ להגיד שהוא עשיר ושהוא יגשים לישיבה שלושה משאלות אם יקבלו אותו. באותו יום נערכה אסיפה ענקית וסוערת האם לקבל אותו או לא והאם זה מוסרי לקבל אותו בכלל?!…
לבסוף הוחלט לקבלו.
הגיע היום הראשון ללימודים וכאשר הוא הגיע ביקשו ממנו אם הוא יכול שאולי השנה יהיו שתי כיתות במקום אחת או לפחות כיתה וחצי פעם בכמה שנים, כדי שיהיו יותר אנשים שיוכלו להינות גם מאוירת המשפחה. "בוודאי" הסכים הילד ופתאום "פוף" הגיע תקציב לעוד חצי כיתה.
היום הראשון עבר בשמחה חוץ מדבר אחד בית המדרש היה קטן מדי עכשיו וגם בזבזו בו יותר מידי ניירות אז ביקשו מהילד אם הוא יכול בבקשה לדאוג לבית מדרש שגם חוסך בנייר ואם כבר אז ארון קודש צנוע חדש ביחד אתו "אהה טוב אם אתם רוצים" ופתאום "פוף" הגיע תקציב לבית מדרש גדול עם ארון קודש יפיפיה ופלזמה שרושמת הכול אפילו ימי הולדת (חדש חדש חדש…)
הכול היה טוב ויפה עד הערב בו היו צריכים לחלק את החדרים. אבל מה? אין מספיק חדרים, והם גם לא נראים משהו ביחס לבית המדרש העצום. אז פנו אל התלמיד וביקשו ממנו אם אפשר בבקשה ולמלאות את המשאלה האחרונה ולבנות פנימיות גדולות וקבועות אם מערכת אקולוגית או משהו כזה ואם כבר שיהיה חצר סביבתית גדולה ויפה. התלמיד הסתכל עליהם במבט זועם. "כשרציתי להגיע לפה היו לי כמה סיבות: משפחתיות, צניעות, הסתפקות במועט ושמחה, שהיו פה כמו חול במדבר. וכשאמרתי שאגשים שלוש משאלות לא התכונתי לשלוש שיגעונות! שיניתם את הישיבה מקצה לקצה אני לא יודע אם זה טוב או לא ולכן אני משאיר את זה לשיקולכם…."
אז הנה הגיע זמן לשיקול שלכם. תחליטו אתם איפה הגבול בין נוחות כלכלית לאיכות אנושית עובר….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *